מה הם מאפייני התופעה?
עווית של מחצית הפנים, או HemiFacial Spasm, מתבטאת בהתנהגות לא שגרתית של השרירים באחד מצדי הפנים. התנהגות הזו נראית כמעין ‘קפיצות’ של אותו צד, המגיעות ללא כל התראה. נוסף על כך, כאשר העווית אינה מתרחשת השרירים הפגועים יהיו לא פעם רפויים בצורה נראית לעין. כך, אדם הסובל מתופעה זו יציג רק ‘חצי חיוך’ בצד העווית, ובדרך כלל לחיו תיראה שמוטה מהרגיל, כמו גם השפתיים, העין והגבה.
מעבר להיותה בעיה אסתטית ונראית לעין, אשר עשויה להפריע לאדם הסובל ממנה מבחינה חברתית ומבחינת הדימוי והביטחון העצמי שלו, מדובר בבעיה תפקודית של ממש: העווית, כמו גם רפיונם הלא שגרתי של השרירים, יכולים להפריע לאותו אדם בעת אכילה ואף להזיק לעין בצד הפגוע: המצב הבעייתי יקשה על האדם לסגור את עינו כהלכה, מה שעלול לגרום ליובש חמור בעין ולפגיעה משמעותית בבריאותה.
מה גורם לעווית של מחצית הפנים?
מחלה זו נובעת בדרך כלל ממצב אשר מוגדר כקונפליקט בין כלי דם לבין העצב השביעי, הFacial Nerve- – הוא עצב הפנים. זהו למעשה העצב אשר אחראי על הנעת השרירים בכל אחד מצדי הפנים. מוצאו בגזע המוח, והוא עובר בתוך הגולגולת ליד עצב השמע, וכן סמוך לאוזן. באזור הפנים מתפצל העצב השביעי לחמישה עצבים קטנים יותר, אשר מעצבבים את שרירי הפנים באותו צד.
במקרים מסוימים, נוצר אותו קונפליקט בין כלי דם מסוים (או כמה כלי דם) לבין העצב השביעי, ובמילים פשוטות יותר – נוצר ביניהם מגע ישיר. פעימות כלי הדם (עורקים לרוב)
לוחצות על העצב המרכזי הזה וגורמות להולכה חשמלית לא תקינה ולפעילות לא רצונית של העצב – בייחוד במקרים שבהם הקונפליקט נמשך זמן רב.
השיבוש בפעולת העצב השביעי והפגיעה בהולכה החשמלית שבו, הם שגורמים לאותה פעילות בלתי תקינה של שרירי הפנים ולעווית של מחצית הפנים. הבעיה היא שבמקרים רבים אבחנה זו מפוספסת, מה שמביא חולים רבים ‘להסתובב’ עם עווית של מחצית הפנים במשך שנים, ללא כל טיפול מתאים.
כיצד מטפלים בעווית של מחצית הפנים?
אם אכן התברר כי הסיבה לעווית היא בהיווצרותו של קונפליקט בין כלי דם לבין העצב השביעי, יש להתמקד כמובן בפתירת אותו קונפליקט, ולמנוע את המגע הישיר ואת פגיעתו בעצב החשוב.
דרך אחת לעשות זאת היא על ידי הזרקת בוטוקס מתחת לעור, באזור שבו מופיעה העווית. הבוטוקס, שמוזרק בצורה מדויקת על ידי רופא מומחה, מרפה את שרירי הפנים וכך מפחית את עוצמתה של העווית, עד להעלמתה. עם זאת, יש לזכור כי זוהי גישה שאינה מטפלת ברפיון השרירים, וכי יש לחזור עליה אחת לשלושה חודשים משום שהשפעתו של הבוטוקס חולפת לאחר זמן מה.
פתרון יעיל יותר הוא, כמובן, ניתוח נוירוכירורגי. זהו ניתוח הנקרא גם דקומפרסיה מיקרווסקולארית או MicroVascular Decompression (MDV), אשר מבוצע לא פעם גם לצורך טיפול בתסמונת העצב המשולש.
במסגרת ניתוח זה, המבוצע דרך פתח קטן בגולגולת, מבצע הנוירוכירורג הפרדה מיקרוסקופית זהירה בין העורק והעצב השביעי תוך שהוא מניח בניהם, בנקודות ההשקה, פיסה זעירה של חומר סינטטי המונע את הישנות המצב. ההפרדה הזו מורידה באופן מידי כמעט את הלחץ על העצב הפגוע, ויכולה לפתור לחלוטין את הבעיה.
יש לציין כי דרוש ניסיון רב וידע עשיר כדי לבצע ניתוח שכזה. מדובר בהליך כירורגי עדין ומדויק במיוחד, שאותו יוכל לבצע רק נוירוכירורג בעל הבנה וניסיון בטיפול בכלי הדם המוחיים. עם זאת, בהינתן הידע הדרוש בידיו של הנוירוכירורג, יהיה זה ניתוח עם רמת סיכון נמוכה המבטיח החלמה מהירה ברוב המקרים. מטופלים רבים שעברו ניתוח MDV לטיפול בעווית של מחצית הפנים אצל פרופ’ הרנוף השתקמו לחלוטין מהפגיעה, והעווית שממנה סבלו – לא פעם למשך תקופה ארוכה – נעלמה כלא הייתה.
לכל הלוקים בעווית של מחצית הפנים נמליץ לבוא ולהיבדק בקליניקה של פרופ’ הרנוף, כדי לאבחן את הסיבה לתופעה באמצעים שונים, בין היתר בעזרת בדיקת MRI. אם אכן יתברר כי המקור לעווית הוא קונפליקט בין כלי דם לבין עצב הפנים, דעו כי המצב ניתן לטיפול מהיר שבסופו תוצאות טובות, קרי החלמה מלאה ממצב העווית.